רשומות
Elzhi - The Preface - 2008
אלבום הסולו הרישמי והראשון של אלזי(והיחיד) שאיחר קצת לבוא. אחרי כמה נסיונות לסולואים, פעם אחת בשנת 99 עם EP שלא יצא אף פעם באופן רישמי ועד מספר מיקסטייפים זה הראשון שיצא. לפני האלבום הזה אלזי היה חבר בהרכב האגדי מדיטרוייט, Slum Village, שבא להחליף את ג'יי די אחרי שזה עזב לטובת קריירת סולו.
הוא היה שותף פעיל ב3 אלבומים מלאים ביחד עם סלאם ווילאג', EP אחד וכחבר "חלקי" באלבום האחרון שלהם Villa Manifesto אחרי ש T3 והאמרגן שלהם העיפו אותו. אחרי שנת 2005 סלאם ווילאג' לקחו הפסקה מה שנתן לאזי היזדמנות להיתרכז בסולו שלו. הוא יצא לסיבוב הופעות באירופה ושיחרר את המיקסטייפ EuroPass: An Exclusive Tour CD וחלק מהשירים מהמיקסטייפ נכנסו לאלבום מאוחר יותר.
הוא היתחבר עם בלאק מילק שהפיק לו את כל האלבום פרט לשני טראקים שאותם הפיקו T3 ו DJ Dez(שעשה גם סקראצ'ים בעוד כמה שירים באלבום). בתור אורחים הוא הביא כמה ראפרים מקומיים מדיטרוייט כמו Guilty Simpson, Fatt Father, Fat Ray, Danny Brown וכמה מפורסמים יותר כמו Black Milk,T3 ו Royce da 5'9". האלבום לא היה הצלחה מסחרית גדולה אבל מכר היטב בשביל אלבום עצמאי ומחתרתי וזכה לביקורות מעולות כמעט בכל מקום מה שהבטיח עתיד יחסית וורוד לבחור.
הוא היה שותף פעיל ב3 אלבומים מלאים ביחד עם סלאם ווילאג', EP אחד וכחבר "חלקי" באלבום האחרון שלהם Villa Manifesto אחרי ש T3 והאמרגן שלהם העיפו אותו. אחרי שנת 2005 סלאם ווילאג' לקחו הפסקה מה שנתן לאזי היזדמנות להיתרכז בסולו שלו. הוא יצא לסיבוב הופעות באירופה ושיחרר את המיקסטייפ EuroPass: An Exclusive Tour CD וחלק מהשירים מהמיקסטייפ נכנסו לאלבום מאוחר יותר.
הוא היתחבר עם בלאק מילק שהפיק לו את כל האלבום פרט לשני טראקים שאותם הפיקו T3 ו DJ Dez(שעשה גם סקראצ'ים בעוד כמה שירים באלבום). בתור אורחים הוא הביא כמה ראפרים מקומיים מדיטרוייט כמו Guilty Simpson, Fatt Father, Fat Ray, Danny Brown וכמה מפורסמים יותר כמו Black Milk,T3 ו Royce da 5'9". האלבום לא היה הצלחה מסחרית גדולה אבל מכר היטב בשביל אלבום עצמאי ומחתרתי וזכה לביקורות מעולות כמעט בכל מקום מה שהבטיח עתיד יחסית וורוד לבחור.
בניגוד להרבה אלבומים שיצאו באותה התקופה ועד היום בעצם במחתרת שלא הפגינו הרבה גיוון מהשאר האלבום הזה בלט מאוד בגלל שהיה לו סאונד "שלם" ולא 15 שירים שכל אחד מהם הופק ע"י מפיק שונה מה יצר חוסר קשר בין השירים ולא נתן הרגשה של משהו שלם ויותר של אוסף שירים. חוץ מהסאונד של הביטים אלזי לא הלך בדרך הרגילה של "שיר אגו" "שיר בחורות" "גאנגסטה שיט" "מסחטת רגשות" וככה בנה את כל האלבום כמו שעשו הרוב. אלזי החליט לשלב מספר קונספטים וסטוריטלינגס מעניינים למאזינים היותר קשובים.
שירים כמו Guessing Game, Colors, D.E.M.O.N.S. ו Talking in My Sleep שדרשו תשומת לב לליריקס כדי להבין ולהנות מהם במלואם. גם דברים יותר קלילים לא חסרים באלבום כמו אגו ושירי יצוג בסגנון: Motown 25, Brag Swag והרמיקס של Fire.
שירים כמו Guessing Game, Colors, D.E.M.O.N.S. ו Talking in My Sleep שדרשו תשומת לב לליריקס כדי להבין ולהנות מהם במלואם. גם דברים יותר קלילים לא חסרים באלבום כמו אגו ושירי יצוג בסגנון: Motown 25, Brag Swag והרמיקס של Fire.
האלבום נפתח באינטרו די טיפוסי עם וורס קצרצר לקראת הסוף שמתמזג לתוך השיר השני, The Leak, שנותן אחלה הקדמה לאלבום על ביט די טוב של בלאק מילק שמפתח צפיות לשאר האלבום. הטראק הבא הוא Guessing Game, קונספט מעניין מאוד אם כי לא מהשירים האהובים עלי באלבום כנראה בגלל הביט המשעמם ובגלל ש"המשחק" שאלזי עושה בשיר מתחיל גם הוא לשעמם מהר.
עוד שיר מאוד בולט באלבום הזה הוא הטראק הרביעי, Motown 25, שהוא שיתוף פעול בין רוייס, אלזי ובלאק מילק(על הביט בלבד) שהבטיחו אלבום משותף אגב שלא ניראה באופק. השיר עצמו נשמע טוב מאוד הרבה בזכות הביט המעולה והוורס של אלזי והעבודה שאין פזמון בשיר אלא 2 וורסים ארוכים וטובים. הוורס של רוייס לא מתחיל הכי טוב וקצת דבילי האמת אבל משתפר מאוד לקראת האמצע.
הטראק השישי באלבום(Colors) הוא עוד קונספט מעולה, שמזכיר את מה שג'יזה היה עושה עם Labels, Animal Planet ו Queens Gambit רק עם רעיון מקורי משלו. מדובר בשיר מעולה על ביט אדיר ובהחלט בין הבולטים באלבום.
D.E.M.O.N.S. הוא עוד קונספט אדיר שמעבר לסאונד הגריימי והקריפי שיש בשיר הזה אלזי משחק עם האותיות "D.E.M.O.N.S." ועושה את זה בצורה מעולה. ללא ספק בין הדברים היותר מעניינים שהוא עשה אי פעם. אחריו מגיע השיר Save Ya, למי שאוהב את הסאונד היותר קליל יקבל אותו בשיר הזה ללא ספק. שיר מעולה על גולדיגרז על אחלה ביט של T3 שגם זרק וורס בשיר הזה וכך גם השיר הבא, Yeah, שהוא אחלה אגו ביחד עם הראפר פאט קאט שדופק פה אחלה הופעה.
השיא של האלבום מגיע בשיר 12 שהוא Talking in My Sleep, שהוא עוד קונספט עם סטוריטלינג מוזר ביותר וביט אדיר של בלאק מילק, אולי הביט הכי טוב שלו עד היום ולא אני לא מגזים. אלזי מספר בשיר הזה על חלום מוזר שלו כאשר מישהו מנסה להרוג אותו.
עוד סטוריטלינג מעניין מאוד מגיע לקראת הסוף בשיר Hands Up, כאשר אלזי מתאר נסיון שוד שהוא מנסה לבצע ונתקל בכמה קשיים בדרך ונגמר בבני ערובה שמזכיר טיפה את הסיפורים המאוד גראפיים של גוסטפייס. החיסרון היחיד בשיר הזה הוא הביט הלא ממש מעניין אבל בגדול שיר מעולה.
האלבום נגמר בסוף בשיר Growing Up, שכמובן מדבר על הילדות שלו ומסיים את האלבום בצורה מעולה ומעניינת למרות האורך שלו.
עוד שיר מאוד בולט באלבום הזה הוא הטראק הרביעי, Motown 25, שהוא שיתוף פעול בין רוייס, אלזי ובלאק מילק(על הביט בלבד) שהבטיחו אלבום משותף אגב שלא ניראה באופק. השיר עצמו נשמע טוב מאוד הרבה בזכות הביט המעולה והוורס של אלזי והעבודה שאין פזמון בשיר אלא 2 וורסים ארוכים וטובים. הוורס של רוייס לא מתחיל הכי טוב וקצת דבילי האמת אבל משתפר מאוד לקראת האמצע.
הטראק השישי באלבום(Colors) הוא עוד קונספט מעולה, שמזכיר את מה שג'יזה היה עושה עם Labels, Animal Planet ו Queens Gambit רק עם רעיון מקורי משלו. מדובר בשיר מעולה על ביט אדיר ובהחלט בין הבולטים באלבום.
D.E.M.O.N.S. הוא עוד קונספט אדיר שמעבר לסאונד הגריימי והקריפי שיש בשיר הזה אלזי משחק עם האותיות "D.E.M.O.N.S." ועושה את זה בצורה מעולה. ללא ספק בין הדברים היותר מעניינים שהוא עשה אי פעם. אחריו מגיע השיר Save Ya, למי שאוהב את הסאונד היותר קליל יקבל אותו בשיר הזה ללא ספק. שיר מעולה על גולדיגרז על אחלה ביט של T3 שגם זרק וורס בשיר הזה וכך גם השיר הבא, Yeah, שהוא אחלה אגו ביחד עם הראפר פאט קאט שדופק פה אחלה הופעה.
השיא של האלבום מגיע בשיר 12 שהוא Talking in My Sleep, שהוא עוד קונספט עם סטוריטלינג מוזר ביותר וביט אדיר של בלאק מילק, אולי הביט הכי טוב שלו עד היום ולא אני לא מגזים. אלזי מספר בשיר הזה על חלום מוזר שלו כאשר מישהו מנסה להרוג אותו.
עוד סטוריטלינג מעניין מאוד מגיע לקראת הסוף בשיר Hands Up, כאשר אלזי מתאר נסיון שוד שהוא מנסה לבצע ונתקל בכמה קשיים בדרך ונגמר בבני ערובה שמזכיר טיפה את הסיפורים המאוד גראפיים של גוסטפייס. החיסרון היחיד בשיר הזה הוא הביט הלא ממש מעניין אבל בגדול שיר מעולה.
האלבום נגמר בסוף בשיר Growing Up, שכמובן מדבר על הילדות שלו ומסיים את האלבום בצורה מעולה ומעניינת למרות האורך שלו.
מדובר באלבום אדיר לא פחות ולא יותר שאני לא מתבייש לתייג אותו בתור "קלאסיקה מודרנית". ליריקס חד, קונספטים מעניינים, סטוריטלינגס וביטים מעולים. מה עוד אלבום צריך??? חסרונות כמעט א תמצאו באלבום הזה מלבד 2-3 ביטים שלא היו הכי מעניינים אבל גם לא גרועים(Guessing Game ו Hands Up בעיקר) לא הייתי משנה באלבום הזה כלום, אפילו האינטרו שהיה די טוב בזכות הוורס הקצרצר בסוף שחימם את העיניינים מיד.
הייתי בהחלט ממליץ לכם להזמין את האלבום הזה, שווה כל אגורה שתשלמו עליו, גם למאזינים "הפחות כבדים" האלבום כנראה יתאים. קניה פיזית בישראל לא אפשרית לאלבום הזה אבל איבי ואמאזון זה אחלה פתרון למי שמוכן להשקיע קצת כסף. בכל מקרה מי שלא שמע עדין תורידו מיד ותשמעו, כל דקה שעוברת אתם מפספסים את אחד האלבומים היותר מעניין של שנות האלפיים.
ללא ספק מגיע לאלבום הזה ציון עגול של 5 מתוך 5. פשוט אלבום מעולה ללא נפילות ממש וכל שיר אפשר להגיד עליו שהוא לפחות "נחמד".
הייתי בהחלט ממליץ לכם להזמין את האלבום הזה, שווה כל אגורה שתשלמו עליו, גם למאזינים "הפחות כבדים" האלבום כנראה יתאים. קניה פיזית בישראל לא אפשרית לאלבום הזה אבל איבי ואמאזון זה אחלה פתרון למי שמוכן להשקיע קצת כסף. בכל מקרה מי שלא שמע עדין תורידו מיד ותשמעו, כל דקה שעוברת אתם מפספסים את אחד האלבומים היותר מעניין של שנות האלפיים.
ללא ספק מגיע לאלבום הזה ציון עגול של 5 מתוך 5. פשוט אלבום מעולה ללא נפילות ממש וכל שיר אפשר להגיד עליו שהוא לפחות "נחמד".
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה