יום ראשון, 16 בספטמבר 2012

Cormega - The True Meaning - 2002 - Revisit

Cormega - The True Meaning - 2002 - Revisit


אחרי בכורה מאוד מוצלחת(The Realness) קורמגה לא בזבז זמן בכלל ותוך פחות משנה הוא הקליט ושיחרר את האלבום השני שלו, The True Meaning. בראיונות קורמגה אמר שהוא שיחרר את האלבום הזה כל כך מהר כדי להראות לכולם שהמכירות והביקורות מהאלבום הקודם לא היו "טעות". האלבום הזה כמו הקודם שלו גם זכה לביקורות מעולות, אהבה של מעריצים ומכירות מעולות בשביל ראפר עצמאי ומחתרתי ומכר בסופו של דבר קרוב ל 100 אלף עותקים כמו האלבום הקודם שלו.

לאלבום הזה מגה הביא שלל מפיקים, חלקם אלמוניים יחסית וחלקם מפורסמים כמו: Buckwild, The Alchemist, J.Love, Large Professor, J. Waxx Garfield, Hi-Tek, Emile, D/R Period, Hangmen 3 ו DJ Hot Day. האורח היחיד באלבום היה לארג' פרופסור.
מגה לא ממש שינה את הנוסחה שלו והמשיך פחות או יותר באותה הדרך מהאלבום הקודם רק הפעם פחות התמקד בנאס וכל הנושאים שקשורים לבגידה וקוקאין והפעם הראה קצת יותר את הצד שלו כתור אמסי עם הרבה שירי אגו ושירים יותר טכניים כמו Therapy ו Built for This. מבחינת הפקות הוא זרם עם הסאונד המוכר שהיה גם באלבום הקודם.


האלבום נפתח בשיר Introspective, שמשמש כאחלה פתיחה! שיר קצר שעומד על 2 דקות בדיוק ומגה בתוך שני הדקות האלה נותן רקע על עצמו קצת. האלבום ממשיך לשיר Verbal Graffiti, שהוא אגו די מתוחכם עם כמה חצים רעילים לכיוון של נאס פה ושם, שבו קורמגה מפגין את הפלואו שלו ולא רק את הליריקה החדה שלו. ללא ספק מדובר באחד השירים היותר טובים שלו.
שני השירים הבאים הם Live Ya Life ו The True Meaning(עם אקפלה קצרה בניהם,Ain't Gone Change) שבהם מגה הולך בדרך יותר מצפונית ומרגשת מרוב האלבום ובעייני מדובר בחוליה החלשה של האלבום, למרות שהם אחלה שירים. האלבום חוזר "לגדולה" בשיר A Thin Line, ובשיר הזה מגה נשמע אגרסיבי מהרגיל ועושה שיר על מישהו שהלשין, אומנם נשמע אדיוטי על הנייר אבל מדובר בשיר מעולה. עוד שיר מאוד בולט מהאלבום הוא Love in Love Out, מגה בעבר עשה כמה דיסים על נאס אבל זה סוג של Peace Song ובשיר הזה ניראה שמגה מחליט שאין לו יותר עניין בביף ומסביר את הצד שלו בביף.
עוד שיר אגו מאוד מעניין הוא Built for This, למרות שאין תאכלס משהו חדיש או מיוחד בשיר הזה, מגה מראה הרבה סקילז פה, ליריקס חדים ופלואו מעולה. אחריו מגיע עוד שיר קצר מעולה, Soul Food, שמדבר על בחורה אבל לא כמו רוב השירים הטחונים בנושא, מגה עשה משהו מעניין עם השיר הזה.
האלבום דווקא מגיע לשיא שלו בסוף, בשני השירים האחרונים. Endangered Species שהוא סוג של אגו אבל הדובדבן האמיתי הוא Therapy, אומנם פעם לא הכי התחברתי לשיר הזה, אבל מהר מאוד התמכרתי לביט של Hot Day ובשיר הזה מגה אולי הפגין הכי הרבה טכניקה משאר האלבום ודפק את ההופעה של החיים שלו. דרך מעולה לסגור את האלבום.
 

ללא ספק מדובר באלבום מעולה, בלי חולשות בולטות(אולי כמה שירים קצת פחות מרוב האלבום אבל עדין מדובר בשירים טובים), ביטים מעולים אחד אחד(אולי Take These Jewels היה טיפה חלש) וטראקים קצרים שלא נמרחו יותר מדי(כל האלבום הוא קצת פחות מ 40 דקות). מגה לא השתנה באלבום הזה כמעט מהאלבום הקודם ונישאר אותו ראפר עיקבי שלא גולש לשטויות ולא מנסה לעשות שירים לרדיו ואפשר להגיד שהאלבום הזה הוא כמעט המשך ישיר ל The Realness.
לכל ההיפ הופ הדס האמיתיים, הייתי ממליץ בחום לקנות את האלבום הזה משני סיבות: 1. הוא ממש טוב ו2. אפשר להשיג אותו באינטרנט ממש זול בעיסקת חבילה מעולה ביחד עם האלבום הראשון שנקראת Special Edition, שזה בעצם שני האלבומים הראשונים של מגה + בונוסים בלעדיים וכל זה במחיר של אלבום אחד. אומנם אי אפשר להשיג בישראל אבל ממליץ להוציא כמה דולרים באמאזון או באיביי.
למרות שהאלבום הזה טיפה פחות טוב מהראשון עדין מדובר באלבום קלאסי בעייני וגם לזה אני מביא 5 כוכבים.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה